יום שלישי, 26 בפברואר 2008

משחק שש בש ותה של אחר הצהריים

אל תשאלו איך, אבל בעודי משוטט באינטרנט בחיפושים אחרי מאמרים מעניינים שעוסקים במשחקי שש בש, הגעתי לכתבה מסוימת מתוך עיתון לנשים בשם מארי קלייר. אני רוצה להצהיר פה באופן ברור שאני לא נוהג לקרוא עיתוני נשים, אבל הכתבה שם פשוט דיברה על משחקי שש בש כך שלא הייתי יכול להתאפק ובדקתי במה המדובר.

על פי הכתבה בעיתון מסתבר כי מלון מנדביל בלונדון מציע בילוי חדשני לגברים החפצים במעט תרבות איכותית. מדובר בתה אחר הצהריים (מסורת בריטית ארוכת יומין) שלצידה משחקי שש בש תרבותיים ומהנים.
על פי הכתבה המלון מציע לגברים לונדוניים לבלות את אחר הצהריים עם שתיית תה ועוד כל מיני מטעמים ולשחק שש בש כדי להעביר את הזמן עד ארוחת הערב, או עד שהם חוזרים הביתה או עד שהם מרגישים שהם ממש ממש משועממים כבר.

מה שהצחיק אותי במיוחד זה לדמיין חבורת ישראלים יושבת בלובי המפואר של המלון האנגלי, שותה תה עם חלב, מנשנשת רקיקים ומתחרה באיזה טורניר שש בש סוער עם האנגלים המקומיים. איכשהו נראה לי שהתפיסה שלי לגבי איך כדאי לשחק שש בש קצת שונה מזו של האנגלים. אני לא אומר שש בש חייבים לשחק תוך כדי שמפרקים איזה בקבוק עראק או קפה שחור, אני גם לא אומר שאי אפשר לשחק שש בש בצורה נעימה ורגועה בלי להתחיל לקלל, להתעצבן, להשתולל ולהאשים את כל העולם במארס הטורקי שחטפנו, אבל עדיין משעשע אותי לדמיין משחקי שש בש מהוגנים וג'נטלמניים כאלו. אולי זה רק כי אני ישראלי בנשמתי, ואתם יודעים מה? אני אוהב את זה. תנו לי שש בש על החוף, עם איזה כוס קפה טורקי טוב, ואני מאושר. זה משחק שש בש אמיתי בשבילי.